מעגן מכאל הוא מפעל עם קיבוץ. הכנסותיו של פלסאון עומדות על מאות מיליונים בשנה, וגם רווחיו יפים. כך למשל עמדו הכנסות הרבעון השני של 2013 על 252 מליון שקלים, עלייה יחסית לרבעון הקודם. תארו לעצמכם מה קורה שם בשנה. מעגן מכאל הוא קיבוץ לא מופרט ששוחה בקצפת. ככה זה כשעובדים קשה. כ-40% מאנשיו גם בחרו במפלגת העבודהhttp://www.votes-19.gov.il/cityresults?cityID=694 .חיי הקיבוצניקים יפים. חיי מי שעובד עבורם יפים קצת פחות. פועלי היצור, אלה שעומדים על הרגליים ועושים את העבודה האמיתית, מרוויחים בפלסאון 24 שקלים בשעה, או במילים אחרות שכר מינימום. מה יקרה לאנשי מפלגת העבודה, הסוציאליסטים הגדולים, אם יתנו לפועל היצור המתחיל 26 ,או חלילה 30 שקלים בשעה? כלום כנראה, אבל למה לשלם אם אפשר שלא? הקיבוצניק ינהל, האתיופי מאור עקיבא יעבוד, והמיליונים יזרמו. א.ד. גורדון היה מתהפך בקברו.
בגליל, בתל חי
סיפור מרגיז על קלות השימוש בכסף ציבורי התרחש לא מזמן במכללת תל חי. מנכל המכללהעד תחילת 2014, יוסי מלכה, ניהל רומן עם כפיפה. הרומן עצמו היה ידוע לממונים, החוק דורש לדווח. מה שלא ידעו הממונים הוא כי המנכל דאג, ככל הנראה, לאהובתו, לצ'ופרים נאים, ביניהם העלאת שכר משמעותית, לימודים שלא על פי התקנון, ומלגות. איך עושים את הדברים האלה בלי שאף אחד יודע? זה בדיוק מה שבודקת בימים אלה ועדת הביקורת החיצונית של המכללה. מקורב טען כי יתכן אפילו החזר של סכומי כסף. הקלות בה מנהלים קופה ציבורית מדהימה לפעמים. מה אכפת למנכל לצ'פר את אהובתו באותו רגע? מה, זה יוצא מהכיס שלו? שיהיה.
סוף הסיפור לא משהו. מלכה נאלץ לעזוב את תפקידו, האהובה דווקא נשארה, הם לא הפכו לזוג. ועדת הביקורת, כאמור, בודקת לעומק. יור הועדה (בהתנדבות), חנה פרי זן , בכירה בבנק הפועלים, סירבה להגיב, כמו גם נשיא המכללה פרופ' יונה חן . את יוסי מלכה עצמו אי אפשר היה להשיג. "הוא בחו"ל". הכל נעשה שם בשו-שו בצפון. יתכן מאוד שלעולם לא נדע מה קרה שם, כיוון שאת דו"ח ועדת הביקורת אין מפרסמים ברבים. מלכה לא נותר מובטל. היום הוא מנכל עמותת מעשה, עמותת בת של קרן רשי". עכשיו תשאלו איך הגיע המנכל שעמד להיות מודח דווקא לשם? היתכן ששלח קורות חיים, או השתמש בהד הנטר?. אולי כן ואולי לא. מה שדווקא ידוע הוא שממש לאחרונה נקרא קמפוס -מזרח של מכללת תל חי על שם מייסד קרן רש"י. בשנים האחרונות מתקיים קשר הדוק בין מכללת לתל חי לקרן. מסתבר ששווה להשקיע בתורם. ברומנים במקום העבודה, לעומת זאת, אולי שווה להשקיע קצת פחות, בעיקר כסף ציבורי.
מסלול עוקף-תור לפורשי צבא
80,000 איש הגישו מועמדות בשנת 2013 לתפקידים במשרדי הממשלה. 80,000 איש על כ-5000 משרות זה מספר לא רע. למה כולם רצים לשם? כי יש שם תפקידים מעניינים, כי יש שם קביעות, כי זו יכולה להיות מקפצה לא רעה לשוק הפרטי, כי במצב של חוסר בטחון תעסוקתי אנשים מנסים הכל. דלת הכניסה למשרדי הממשלה אינה פשוטה. כל תפקיד שמתפנה מתחיל במכרז פנימי, אם לא נמצא אדם מתאים בתוך המשרד הוא נפתח למכרז בין משרדי הממשלה השונים, ורק אז לחיצוני, במטרה לאפשר, לפחות בשלב הזה, הזדמנות שווה. גם ככה קשה לאדם מן השורה לדחוק רגל בדלת הזו, אלא שהשבוע הסתבר לי שזה קשה עוד יותר. על פי סעיף בתקשי"ר שקיים כבר 40 שנה, הכל חוקי, ברור, נוצר מעקף נוסף עבור פורשי צהל. כך לדוגמה רשאי כל משרד ממשלתי לבדוק מועמדות של פורש צהל מייד אחרי שלא נמצא מועמד מתאים במשרד, ועוד לפני שהתפקיד יוצא למכרז בינמשרדי. בצורה הזו מקבלים הפורשים יתרון גדול על מועמדים, הן מתוך המערכת, והן מחוצה לה. למה? ככה. לפני ארבעים שנה חשבו שנכון לאפשר להם להשתמר בתוך המערכת, ומאז ועד היום הם זכאים למסלול עוקף. לא פרשת מצה"ל עם פנסיה נאה בגיל 45? אתה סתם איש מעמד בינוני שמחפש עבודה? תעמוד בתור, כמו כולם.יש שוים, ויש עוקפים יותר. בימים האלה מקדמת נציבות שירות המדינה רפורמה גדולה בכח האדם, אבל לא ברור אם הישועה, או השוואת התנאים, תבוא, משם. מהנציבות נמסר: " בדוח ועדת הרפורמה נקבע כי במהלך שנת 2014 נציבות שירות המדינה והממונה על השכר יבחנו את משמעות הסרת חסם הגשת מועמדות של עובדים מגופים ציבוריים מחוץ לשירות המדינה במכרזים בין משרדיים זאת לצורך הגדלת מאתר המועמדים הפוטנציאליים למשרות בשירות המדינה. בהמלצת דו"ח הרפורמה ישנן המלצות שיש ליישומן פוטנציאל השפעה על הכלל האמור ובכללן, ההמלצה על מעבר ממכרז פנימי למכרז בינמשרדי. בכל אופן, הכוונה היא לבחון מעברים בין גופים שיימצאו מתאימים, תוך קביעת הסדרים הולמים".