הנה חוצפה ישראלית – אתה מקים ארגון, רושם אותו כעמותה, ואז מתחיל לחלוב. לעצמך אתה לוקח משכורת מפולפלת, לספקיך הנאמנים אתה מעניק ריטיינרים ללא מכרז, למקורביך אתה נותן משרות נאות הכוללות צ'ופרים שונים. יש לך סוג של דירקטוריון. ברור, אבל אתה דואג שהשיטה תעקר אותו מתוכן. מראית עין דמוקרטית מאוד חשובה בארגון שלך, מאוד חשובה, אתה רק מעביר החלטות כאוות נפשך, כיוון שבארגונים המפקחים יושבים עציצים שאתה מצ'פר. לחוצפה הישראלית הזו קוראים ארגון נכי צה"ל, הארגון היחיד המייצג את נכי צה"ל בישראל למרות, וזאת רק מעטים יודעים, שרק כמחצית הנכים הם חבריו, כ-50,000 איש, כיוון שהארגון היחידי בישראל שנתמך על ידי משרד הביטחון ב-20 מיליון שקלים בשנה, לא מייצג נכים קלים יותר (עד 19%). כשיהודי התפוצות מתבקשים להכניס יד לכיס ולתת תרומות, אף אחד לא מספר להם שמדובר רק בנכים מסוימים, ככה קוראים לארגון, לא? ארגון נכי צה"ל המוכר על ידי משרד הביטחון. למה שמישהו יחשוד שאחד מכל שני נכי צה"ל צריך לבקש טובה כדי להשתמש במתקני בית הלוחם, ואז משלם יותר?
אותו ארגון נכי צה"ל יודע לפזר היטב את הכספים הניתנים לו. כך לאחרונה התבשרנו כי פירמת רואי החשבון קסלמן-קסלמן, תקבל ממנו 315,000 שקלים + מע"מ, בערך 370,000 שקלים, כדי לבחון את דוחותיו הכספיים ל-2014. טוב שיש מבקר חיצוני, הרי מבקר הפנים של הארגון הוא מינוי תמוה במיוחד – מדובר באדם שהיה מבקר הפנים של בתי הדין הרבניים ונתפס בדיווח שעות בעייתי, נקרא לזה בעדינות. נו, אז אם זה מבקר הפנים, נדרש מבקר חיצוני מוכשר מאוד.
אז ככה – קסלמן חתומים על הדוחות הכספיים של 2012, שם דווח על גירעון בן 2 מיליון שקלים. בדוח 2013 כבר יש תיקון ל-2012 – הגירעון גדל פתע ל-13.5 מיליון שקלים. על שנת 2013 דיווח הארגון על גירעון בן 30 מיליון שקלים נוספים. אם הולכים אחורה ומחברים את כל הגירעונות מדובר בשריפת רזרבות בת 70 מיליון שקלים בשלוש השנים האחרונות. אנשי ועדת הכספים מסוימים בארגון נכי צה"ל זועמים, ולא מאתמול. הם לא מבינים איך זה קורה. לטעמם חייב המבקר החיצוני, כידוע פירמה גדולה ומכובדת, להציב הזהרת עסק חי מול ארגון ששורף מזומנים בטירוף, אבל במקביל מעלה משכורות ב-5% כשעלות שכרם של היו"ר והמנכ"ל עולה על 700,000 שקלים בשנה (ב-2011 העלו ב-24%, ורטרואקטיבית), ממשיך להעניק צ'ופרים כמו מכוניות גם לאנשים שנהנים מרכב רפואי על חשבון המדינה, ולא נכנס לתוכנית הבראה. בקסלמן לא מתרגשים. אין הזהרה, הפירמה חותמת בכיף על הדוחות, והנה לפני שבועיים קיבלה שוב את המינוי – 370,000 שקלים בשנה. ככה זה בישראל – על ביצוע מצוין אתה מקבל פרס.
האם מינוי כזה עמד למכרז? מה פתאום. על פי ארגון נכי צה"ל הוא לא כפוף לחוק המכרזים אך עבר תהליך התמחרות שבו קסלמן נתנו את ההצעה הטובה ביותר. מתי נעשה התהליך? ב-2008. נו שוין. מאז המינוי הוא פחות או יותר אוטומטי.
זה כלום לעומת המינוי של היועצת המשפטית של הארגון, תמר חיימוביץ', שמקבלת 650,000 שקלים בשנה פלוס מע"מ, ללא מכרז וללא הגבלת זמן. חיימוביץ' היא יד ימינו של מנכ"ל הארגון חיים רונן. מבקר המדינה ביקר את המינוי בדוח מינואר 14' שם כתב שארגון שנסמך על כספי ציבור (כזכור 20 מיליון שקל בשנה מכספי המסים שלכם) חייב במכרז לתפקידים מן הסוג הזה. הארגון אמר שהוא דווקא לא חייב, אבל ישקול את זה בפעם הבאה כשצריך יהיה למנות יועץ משפטי. זה לא יקרה כנראה, שהרי מדובר במינוי ללא הגבלת זמן.
והנה עוד נקודה חשובה הנוגעת לבזבוז כספי ציבור: הגברת חיימוביץ' היא רק אחת מסוללה גדולה של משרדים שמעסיק המשרד. כשהתחלתי את סדרת הכתבות על הארגון התחלתי גם לקבל מכתבי הזהרה. משרד אחד שלח מכתב אחד, ואחריו הצטרף עוד משרד עורכי דין גדול לטיפול, והוא גם זה שמטפל בתביעת הדיבה שהגיש הארגון כנגד דהמרקר. הטיפול הזה לא נעשה , איך נגיד את זה, בחינם. מה עושה חיימוביץ' תמורת שלושת רבעי מיליון שקלים בשנה? לא ברור, אבל אין מכרז ואין הגבלת זמן.
הנהלת ארגון נכי צה"ל חוגגת על כספי ציבור, דמי החבר של הנכים ותרומות של אנשים תמימים, צוחקת על רשם העמותות, ומוכיחה שוב כמה כדאי להיות קרוב לצלחת. זו חוצפה ישראלית.