מיקי רוזנטל, ח"כ מיקי רוזנטל ליתר דיוק, חווה עכשיו את מה שחווה כל אדם שהגיע מהר מידי לעמדת כח – שכרון גבהים, אותה תחושה נעימה של יכולת שמנתקת אותך מהמציאות.
הבוקר שמעתי שהוא מתכוון לרוץ לראשות ההסתדרות. ההסבר: הנושא הזה מעניין אותי ועבודה מאורגנת היא דבר חשוב. הלו? תשעה חודשים אתה חבר כנסת, עוד לא שנה בתפקיד החשוב הזה, וכבר את המזנק על העגלה הבאה? מה קרה בדיוק בחודשים האחרונים שמכשיר אותך לתפקיד הענק הזה, או במילים אחרות – איך השפעת על חיינו ממקום אחד, כך שברור שכבר מיצית, והנה אצה לך הדרך?
לאן אתה ממהר ח"כ רוזנטל? כבר חוקקת חוק שיהיה רשום על שמך ושינה חיים של אנשים? כבר ישבת בראש ועדה ששינתה את פני המציאות? איך בדיוק ביססת לעצמך תוך 9 חודשים מעמד של מגן פועלים שמשקיע בהם את מרצו וזיעתו, כך שאין אלא לבחור בך? איזה ארגון ענק ניהלת בחייך שיש לך הניסיון והכישורים לצנוח משום מקום, ולתבוע לעצמך את תפקיד יו"ר ההסתדרות? איך תשכנע אנשים לבחור בך, ובזכות מה? ואם כל כך חשוב – למה לא רצת לתפקיד לפני שנה וחצי למשל? במאי 2012 נערכו בחירות והכל היה פתוח, אבל רוזנטל לא חשב שזה מתאים. היום, כשהוא חבר כנסת זוטר וצעיר בן פחות משנה , היום זה כבר מתאים לו.
לו הייתי היועצת של חבר הכנסת הזריז הייתי מציעה לו להירגע. הייתי גם אומרת לו להסתכל על המנטורית שלו. שלי יחימוביץ', שהייתה עיתונאית בולטת, הגיעה לכנסת בעזרת עמיר פרץ, ומבססת מאז את מעמדה צעד אחרי צעד בתוך מסלול טבעי, כשכל תפקיד אותו היא עושה פרק זמן נאה, מכשיר אותה לתפקיד הבא. היא לא מזגזגזת, היא לא רואה בעצמה מועמדת לתפקידים שאין לה מושג מה הם דורשים. היא בונה את עצמה כך שכשתכריז על מועמדות לתפקיד – איש לא ירים גבה.
מיקי רוזנטל יעשה מעצמו צחוק אם יתעקש לרוץ לתפקיד יו"ר הסתדרות. הוא ימסמס במו ידיו את הקרדיט שכולנו עוד נותנים לו, ויהפוך מאדם ערכי לעוד אופורטוניסט. לו הייתי חברה שלו הייתה אומרת לו – תעצור, ותתרכז בתפקיד החשוב שיש לך עכשיו. תבלוט,ו לא רק בצעקות מוצדקות על הטיפוס ההוא מירי רגב. תעביר כמה חוקים לטובת פועלי ישראל, שב בכמה משאים ומתנים חשובים, תעשה משהו שאנשים שלקו בשיכרון גבהים לא עושים בדרך כלל – תלמד.
תראה מה קרה לפרזנטור לפיד, כשחשב שהוא יכול להיכנס לנעליים גדולות בלי לדעת כלום. זה באמת המודל?
רוזנטל, שרוצה להיות יו"ר ההסתדרות כשיגדל, צריך ללמוד את מערכת בלי יומרות. הוא יכול למשל להצטרף לאיתן כבל למוד הניסיון, שהיה הראשון להכריז על מועמדותו אתמול, אחרי שכבר זכה בשליש מהקולות בבחירות האחרונות מול עיני. השאלה אם רוזנטל יכול להצטרף לכבל לא טריוויאלית. כבל הוא האויב הגדול של יחימוביץ והצטרף לבוז'י הרצוג כדי להדיח אותה בבחירות שיערכו או טו טו, אבל נפלאות דרכי הפוליטיקה. האנשים האלה הרי מתחברים ונפרדים כל בוקר, כשהאינטרס מנצח.
מי שעלול, כן כן, עלול, לא עשוי, להזיז את השניים האלה הצידה הוא ח"כ חיים כץ, שהודיע גם הוא כי הוא חושק בתפקיד. לכץ יש לא מעט זכויות, וגם לא מעט כתמים. בניגוד לרוזנטל, ובדומה לכבל, מדובר בשועל קרבות ותיק שהוכיח כי עובדי ישראל לנגד עיניו, אבל כץ גם ידע לשמר כח בדרכים שהגיעו גם לבית המשפט ולמבקר המדינה. כץ למשל לא חשב שהוא צריך לוותר על תפקיד יו"ר ועד התעשייה האווירית בהיותו יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. החוק, כמה מוזר, מאפשר את כפל התפקידים הזה. לאחרונה הסתבר שבשיטת עיני, גם הוא יודע לגדל מקורבים – כץ ג'וניור, שעובד בתעשיה האווירית – אלא איפה יעבוד עם כזה אבא – נכנס גם הוא לוועד המורחב של הארגון. חיים כץ הוא איש של פוליטיקה ישנה, ולכן יזכה בתמיכה גדולה בקרב הועדים הגדולים. כך יתכן שנקבל תואם- עיני להסתדרות, ושום דבר לא ישתנה.
המלך עופר פורש בתחילת פברואר. בינתיים הוא יעשה הרבה כדי לשמור את התפקיד קרוב לחזה, ולמנות את הנסיך ניסנקורן, ללא בחירות. ככה עוזבים, אבל נשארים במקום. זה לא יעבור בקלות.
http://blogs.haaretz.co.il/taliherutisover/1216/
הבשורה העצובה: שוב ושוב אנחנו מגלים שבין אם מדובר באחים עופר, בכנסת ישראל או בהסתדרות החדשה, שיטת השקשוקה לא הולכת לשום מקום.