שמונה וחצי בערב ביום חמישי, המלחמה בחוץ משתוללת, במערכות העיתונים מתבצעים סיעורי מוחין אלקטרוניים, וכל אחד מהמשתתפים עוסק באותו זמן בהסתמסות נמרצת עם בני משפחה שנמצאים תחת צבע אדום. באותם רגעים בדיוק מגיע ניוזלטר מאתר הנשים סלונה. הכותרת – נשבעת, לא נגעתי: איך ליצור אשליה של צוואר ברבור, איזו חזייה מתאימה למחשוף גדול, וכל הסיילים החמים. מטח רקטות על אשדוד, אבל התמונה על המסך היא בחורה עם שפתיים עצומות, שתסביר לכן, בנות טיפשות, איך למרוח שפתון אדום, ואפילו תדגים.
היום (שישי בצהריים) נחת עוד ניוזלטר מקסים, מעוד אתר נשים מעודכן. הפעם זה אונלייף. שם עוסקים בעניינים אחרים שמעניינים בנות, מי אמר שזה רק איפור ואופנה? אולי אתם תהיו בממ"ד בסוף השבוע הזה, אבל לאונלייף יהיה (לא נגעתי) "סופ"ש טעים: כדורי באונטי משגעים ומרק גספצ'ו מרענן לקיץ".
יישובי עוטף עזה עטופים ברסס בלתי נגמר? יירוטים מעל תל אביב? באזור 04 כבר רצים למקלטים? אולי, אבל אתרי הנשים בשלהם – האם צפייה במונדיאל טובה או רעה לבריאות, וגם האם יש לך סנטר כפול או צוואר קצר. רופאים ללא גבולות –אאוט,אסקפיזם ללא גבולות – הכי אין.
אודה ולא אבוש: גם בימים שקטים יש לי בעיה עם "אתרי הנשים" האלה, ולא רק כי מדובר באתרי לייף סטייל עמוסי תוכן שיווקי. יש לי בעיה בגלל ההתיימרות.
ראו נא כתבה מזעזעת שהתפרסמה בוואלה, תחת הכותרת: "מלחמה בסטייל – כך תהממי את השכנים". נכון שבא להקיא מהניצול הציני של המושג מלחמה – בתים נהרסים, ילדים נכנסים לחרדות שלא לדבר על אנשים שנהרגים מעבר לגדר – אבל את הכותבת נאוה סילוורה זה לא מעניין, וגם לא את וואלה שבחרה להעלות את האייטם הזה, אלא שלוואלה לפחות אין יומרות. גם לא לאקסנט, ולאחרים באותו סגנון.
ל"אתרי הנשים" יש אג'נדה אחרת. הנשים שמנהלות אותם הן לוחמות, הן מחנכות, הן מעצימות. ברור. חלקן אגב, נשים מעולות, זה רק הקונספט שמחייב אותן, איך נקרא לזה, לעשות תוכן קלוש.
מייד אחרי שהעליתי את התמיהה על התנהלות סלונה בפייסבוק קיבלתי נבוט וירטואלי בראש מאחת מהעורכות, שהסבירה כמה פרויקטים מדהימים יש באתר, כולל ביקורת נוקבת על התנהלותו המיליטריסטית של דני קושמרו. נו שוין. מול כל הפרויקטים שלא ידעתי עליהם דבר אחד אני יודעת: באמצע המלחמה סלונה מקדמת סיילים, ושיעור במריחת ליפסטיק אדום.
אז נכון, אולי צריך פשוט להפסיק לצפות "שאתר נשים" יהיה חדשני, בועט, חזק, חושף, מצוטט בכל מקום. אולי אפשר לקוות לחזרתו של אתר "בננות" ז"ל ולהתנחם ב"באנה באנה – נשים מתפרעות על עמוד" המעולה. אבל מדי פעם כדאי גם לעצור רגע מול התכנים המביכים ולשאול שאלה פשוטה כמו – למה אתן טורחות לקרוא לעצמכן אתרי נשים, ולהעליב את כולנו?
בלילה שבין חמישי לשישי, בשלוש וחצי לפנות בוקר, נשמעה פה עוד אזעקה, וכולנו רצנו ברעש גדול, לב מבוהל ועיניים חצי עצומות, אל החדר הכי חשוב בבית. שיט, חשבתי לעצמי, שוב לא חשבתי על הליפסטיק.