מוסדות אקדמיים יעשו הרבה כדי למשוך אליהם תורמים, ואוניברסיטת תל אביב אינה יוצאת מן הכלל. לאחרונה נחנך בפקולטה לניהול מרכז חדש למחקר עסקים משפחתיים. המרכז נקרא על שם רעיה שטראוס,שתרמה לא פחות מחמישה מיליון דולרים להקמתו. להודעה החגיגית ששלחה האוניברסיטה צורפה תמונה בה נראים שטראוס ופרופ' יוסי קלפטר, נשיא האוניברסיטה, חותמים על ההסכם להקמת המכון. בטקס רבו דברי החנופה, כמקובל בין אנשי אקדמיה ותורמים: קלפטר הודה לשטראוס על "פועלה ותרומתה הענפה לנושא שהינו בעל חשיבות כלכלית וערכית לליבת העסקים של החברה הישראלית. מטרתנו לייצר שיח פעיל בין העולם האקדמי לעולם העסקי, ובכך לקדם משמעותית את נושא העסקים המשפחתיים" אמר קלפטר , על אף שתרומתה של שטראוס לנושא העסקים המשפחתיים אינה מעודכנת – מאז 2004 היא אינה שותפה בניהולה של שטראוס, והיא בעיקר פילנטרופית. רעיה שטראוס גם ידועה בתרומות שנתנה לרבנים שונים, וכן בהיותה מייסדת מרכז הפיזיקל אימורטליטי, קבוצה המאמינה בחיי נצח.
ההודעה מפרטת גם מי ינהל את אותו מרכז חדש וחשוב: ד"ר דן וייס, חבר סגל הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, חוקר ומרצה בתחום העסקים המשפחתיים, ולצדו נאווה מיכאל–צברי. דוברות האוניברסיטה טרחה להדגיש כי היא "מומחית בתחום חקר העסקים המשפחתיים, המסיימת בימים אלה את הדוקטורט הראשון בתחום זה בישראל", אך שכחה לציין כי מדובר בבתה של רעיה שטראוס.
כך נוצר מצב בו האוניברסיטה מקבלת מבעלת הון מיליוני דולרים עבור תחום שמהווה עבורה עבר רחוק, אך עבור בתה, שתנהל את המכון, מדובר בהווה נחשק. נכון שלו הייתה מדינת ישראל מדינה מתוקנת, לא היו נדרשים מוסדות אקדמיים להתאבק בעפר רגליהם של תורמים מסוגה של שטראוס, אבל יש הבדל גדול בין קבלת סכום כסף עבור מכון מחקר, ואפילו קריאתו על שם התורם, לבין ניהולו על ידי בן משפחה קרוב. באוניברסיטת תל אביב הלכו צעד אחד רחוק יותר מכלל המוסדות האקדמיים - שם כבר דואגים לעבודה של צאצאי התורמים.
מאוניברסיטת תל אביב ל נמסר: הבחירה בגב' מיכאל צברי, כמנהלת משותפת של המכון, נעשתה לאור היותה אשת מקצוע מהמובילות בארץ בתחום העסקים המשפחתיים, ולא בשל היותה בתה של גב' שטראוס. נאוה מיכאל צברי מלמדת קורסים בתחום העסקים המשפחתיים במסגרות שונות בארץ ובעולם ומובילה מזה מספר שנים קורסים בתחום זה ב'להב' ובפקולטה לניהול.