אם עופר עיני היה יודע לפני שנה לאן בדיוק תנשב הרוח, אולי היה מקבל החלטות אחרות. אולי, למשל, הוא היה הולך להיות ח"כ במפלגת העבודה, ולהלחם מירושלים על זכויות העובדים, אבל עופר עיני, איש לא טיפש בדרך כלל, נפל בבור חולשותיו שלו.
במאי 2012 נערכו בחירות לתפקיד יו"ר ההסתדרות. עיני היה כבר חבול מאוד מניסיון שלא צלח להתחבר למחאת 2011, ומפרסומים שהרסו לו את דימוי מנהיג הפועלים העממי. מה לא אמרו עליו? שהוא נגוע בנפוטיזם – נגיד בת הזוג ה"חדשה" רוית דום שקיבלה לידיה את ניהול רשת עמל, או אחיו שמנהל את הסיעה שלו בהסתדרות. דיברו על קרבה רבה מידי לטייקונים, נגיד בן או אח שעבדו אצל אחד, או אנשי הסתדרות שישבו באותו זמן בדירקטוריונים של חברות מסחריות. הזכירו בלי סוף את הדירה שנקנתה בצפון תל אביב בכספי משלם דמי החבר (ונוקתה – כמה עצוב – על ידי עובדי קבלן) בה המשיך היו"ר להתגורר גם הרבה שעזב את הבית בבאר שבע.
עיני לא היה בשיאו לקראת מאי 2012 אבל הוא היה מוכן לעשות הרבה כדי לתקוע סכין לשנואי נפשו האמיתיים – עמיר פרץ ואיתן כבל. אלה הכריזו כי אחד מהם ייקח את ההסתדרות, ועיני, בהתניה פבלובית, נכנס לפעולה: האנשים שלו בועדות השונות הכריזו כי רשימות התומכים שנדרשים המועמדים להגיש, והוגשו על יד כבל ופרץ,לא כשרות, הדוברים שלו הדליפו שמועות על אי ניקיון כפיים וקולות כפולים ומשולשים, רק בית המשפט,שהכריע לטובת כבל, סלל לו את הדרך להתמודדות. שמו של עיני הוכתם שוב, הפעם כיריב לא הוגן.
יום הבחירות הגיע, עיני ניצח.ברור, אלא שכבל קיבל כמעט 30% מהקולות. לשם השוואה בבחירות הקודמות עיני נבחר ברוב של 95% בערך.
עיני ניצח כי הוא מנהיג הפועלים העשירים, האיש ששולט ביד רמה בועדים הגדולים פשוט כי הוא נותן להם לעשות מה שמתחשק. אלון חסן מאשר שביתה איטלקית של נתבי נמל אשדוד, אלה שמרוויחים 80,000 שקל בחודש? שיאשר. ועד עובדי חברת החשמל לא נותן להנהלה להעזיב אנשים שסרחו ? שלא יתן. ועד עובדי אל על משבית את החברה ליום וחצי – נו, מה הבעיה? יוצאת דופן לכאורה, הייתה התנהלותו מול גילה אדרעי יור ועד עובדי הרכבת, אבל גם כאן עיני היה סבלני מאוד כל זמן שהיא פגעה "רק" בעם ישראל. אדרעי השתוללה, ביזתה את בית המשפט והורידה את הרכבת מהפסים, אבל הלכה הביתה רק כשהעזה להגיד שעיני לא מייצג אותה ,והרכבת רוצה לעבור לארגון מייצג אחר בשם כוח לעובדים. מבחינת עיני זה היה הקש. מספיק עם זה.קישתא. לכי מכאן. די אם נזכיר איזה הסכם השיגה ההסתדרות לעובדי הרכבת כדי שישתקו –בין הדברים הם קיבלו הבטחה לאי פיטורים עד גיל הפנסיה . לא הייתם לוקחים?
חלפו כמה חודשי שקט ועיני נע על כסאו בחוסר סבלנות. מצ'עמם בלי אקשן ומצלמות. מהשמים נפלו עליו השמיים הפתוחים, והוא היה בטוח שהנה, רק ישתמש בכלים המוכרים וינבח קצת, וכולם ייבהלו. מסתבר שלא. הסכם השמיים הפתוחים עבר לו מעל הראש, אל על זכתה לעוד פיצוי קטן וירתה לעצמה ברגל כשאיבדה אלפי נוסעים.
עכשיו הוא מודיע שאם מישהו יעז להוציא לפועל את רפורמת הנמלים, במקביל לגזרות נוספות – הוא ישבית את המשק. "שביתה כללית" הוא מושג ששרים וראשי ממשלה מקיצים שטופי זעה קרה כשהוא מופיע להם בביעותי הלילה. עיני, איש לא טיפש בכלל, מכיר את החשש, אבל לא מבין שהאווירה משתנה.
מנהיג הפועלים העשירים הולך ונמאס על קברניטי ישראל, כמו גם על הפועלים הלא עשירים, אלה שלא זכו להגנתו הגורפת. ההסתדרות היא זו שאחראית למושג הדוחה הזה – עובדי דור ב' המופלים לעומת עובדי דור א', והיא גם זו שסייעה בשקט לתקיעת היתד של תופעת עובדי הקבלן. אם הועדים המקסימים ששומרים כל כך יפה על חבריהם הותיקים לא היו נותנים יד להסכמים מפלים – הם לא היו מתקיימים, אבל ההסתדרות מעלה במשך שנים בתפקידה, וממשיכה למעול בו גם היום. הפועלים העשירים ממשיכים לעבוד מעט מידי ולהתעשר הרבה, הפועלים העניים כורעים תחת הנטל.
בחוק ההסדרים שיוגש בקרוב כבר נרשמה הצעה מעניינת, שהייתה צריכה לעבור פה מזמן : להכריז על חברת החשמל, שדה התעופה והנמלים כמפעלים שאינם ברי שביתה.
הצעה כזו מוכיחה את רמת המיאוס הכללית מאנשים שמחזיקים אותנו שנים בגרון. איפה יהיה אלון חסן כשיעבור חוק כזה? איפה יהיה יו"ר ועד עובדי חברת החשמל כשייקחו לו את השלטר? מובן שתקום זעקה ואנשי העלק צדק חברתי יצרחו קצת שזכות השביתה היא זכות מוקנית, אבל בכלכלה מודרנית נחיצותם של נמלי הים והאוויר של מדינה, שלא לדבר על זרם חשמל, משתווה למשטרה ומכבי אש. השלטר הזה לא יכול להיות בידיים בלתי אחראיות. הגיע הזמן לעבודה מאורגנת נקיה ואחראית . זה לא קורה כאן היום.
מנהיג הפועלים העשירים מאבד גובה בגלל היבריס. בגלל תמיכה בלתי מסויגת בכלומניקים שחושבים שמגיע להם הכל, רק כי התמזל מזלם לשבת על נקודה רגישה.הבוקר קראתי אצל יוסי ורטר בהארץ משפט שאמר איש משרד התחבורה – אם צריך יהיה, כך אמר, יכניסו לנמל חיילים. עוד השתוללות –שתיים של אלון חסן, בחסות ידידו עיני, וגם זה יקרה, לקול מחיאות הכפיים של עם ישראל.