ימים לא קלים עוברים עכשיו על פרשן בכיר אחד, כמו גם על עשרות הנשים, שככל הנראה הטריד. ימים לא פשוטים עוברים גם על התקשורת שעוסקת בהכאה על חטא ובשאלה – איך יתכן שידענו ולא טרחנו לספר?
פרשת עמנואל רוזן היא סוג של קו פרשת מים, פעולה שהלפני ואחרי שלה, לא יראו אותו דבר.
לא מעט טענות נשמעות על הרשעתו של אדם לפני שהגיע לבית המשפט, הכפשתו עוד לפני שהוגשה תלונה אחת למשטרה, אם בכלל תוגש. הטענה המסורתית אומרת – אל תיתנו לציבור את האפשרות לערוך לינץ' באדם, קחו אותו אל מי שיהיה מוסמך להעמיד אותו אל עמוד הקלון. הטענה הזו נכונה ותקפה, יש בה רק כשל מובנה אחד: נשים מוטרדות ממעטות להגיע למשטרה. יותר מזה – נשים מוטרדות שעובדות בתעשיות קטנות, וחוששות לעתידן המקצועי – יגיעו לשם עוד פחות. אז הכי "נכון" לגשת למשטרה, והכי בעייתי לגשת למשטרה. הדרישה להביא את האיש למשפט הופכת לא מעט מוטרדות לסלחניות בעל כורחן. "עזבי" הן אומרות לעצמן "מי רוצה לשלם את המחיר". באותה נשימה הן דנות עשרות נשים אחרות לאותו גורל בדיוק.
עכשיו השאלה היא מה עושים עם התסבוכת הזו – האם זה אומר שאם לא הגיעו למשטרה מישהו לא פגע בהן? האם עץ שנופל ביער ללא עדים לא נפל?
והנה באה הרשת, ופייסבוק, והיכולת הטכנולוגית לתקשר במסות גדולות ולחלק "חוויות" מסגנון זה או אחר. בבת אחת ניתן הכלי החדש לנשים מוטרדות (כמו גם ילדים בני 14 שהוריהם מתעללים בהם ומשדרים מצוקה דרך הפייסבוק, כפי ששמעתי הבוקר) לספר מה בדיוק קרה להן. העולם, ובעיותיו, ישנים מאוד, אבל הכלים למלחמה בהם – חדשים.
החיבור ברשת נכון מאוד. הוא יוצר הקלה ושיתוף. עכשיו נכנסת לתוכו התקשורת שמתפקידה – כן כן, מתפקידה לחשוף עוולות, גם אם לא הגיעו למשטרה.
תקשורת שעושה את עבודתה נכון, חושפת צעד אחרי צעד את מה שמשטרה לא מסוגלת לו, וכשעיתון כמו הארץ מוציא תחקיר – חזקה על כולנו שנכתבה בו אמת אחראית. נכון שאל עמוד הקלון עומד רוזן על ידי העם, אלא שלפעמים אין ברירה אלא לעשות את זה ככה – מבלי לפגוע בזהירות המתבקשת, באחריות, אחרי בדיקה מעמיקה במיוחד.
אז אין תלונה במשטרה, אבל האמת בחוץ, וכבר מחוללת שינוי. סיפור עמנואל רוזן עומד להיחקר על ידי הבוסים שלו , בשלב הזה לא צריך יותר.
והנה עוד סייד אפקט חשוב במיוחד: מעתה יחשוב כל גבר בתחום החדשות , הפרסום וכל תחום אחר, שלוש פעמים, לפני שהוא מוציא מהפה משפט מסוג "את לא יודעת מה אני רוצה לעשות לך". שיחשוב. זה בסדר גמור. מעתה הוא יחשוב לא רק מה עובר בראש של אותה עובדת צעירה כשהוא דופק על דלת הבית שלה בלי להיות מוזמן, מעתה הוא יחשוב גם איך זה יראה בפייסבוק.