ועתה לפינתנו: "מה יאיר לפיד אומר – ומה אומרת המציאות". בפוסטים הקודמים דנו ב"אני העליתי את מספר העובדים החרדים ב-300%" וגם ב- "אני העליתי את מספר החיילים החרדים ב-40%".
השבוע שמעתי את לפיד טוען כי "יש עתיד היא המפלגה הי-חי-דה שלא הגיעה לחדר החקירות". לא על זה רציתי לכתוב אבל, היי, מה עם מרצ שנמצאת פה מעט יותר משנתיים שאנשיה לא ממלאים את בתי הכלא (ואין לה בנקאי שמן לשעבר, שנזרק מהבנק, אבל דרש בונוס) וגם כולנו, הצעירה מאוד, ונקיית הכפיים? אגב, גם בבית היהודי, על אנשיה הבעייתיים אתית, אין עבריינים פוטנציאלים או מורשעים. נו, אז לפיד שוב לא מדייק, אלא שכאמור, לא זה הנושא כרגע. היום אני רוצה לכתוב על המשפט הלפידי "הורדנו את מחיר הגבינה הלבנה".
הסיפור האמיתי הוא כזה (ותודה לש' שהסב את תשומת הלב): משרד החקלאות מינה כבר בשנת 2012, בזמן שלפיד טען שהקים מפלגה ובה מככבים דונאלד דק ומיקי מאוס (זוכרים?) את משרד רו"ח החיצוני שיף הזנפרץ ושות', כדי שזה יערוך בדיקה מקיפה של רווחיות המונופול הידוע, תנובה. הבדיקה הקודמת נעשתה בשנת 2004 והגיע הזמן לעשות אותה שוב.
בשנת 2013 הוגש הדו"ח למפקח על המחירים במשרד החקלאות (לא באוצר) ועל בסיסו פרסם זה קריאה לציבור, המדווחת על כוונה להכניס את הגבינה הלבנה והשמנת המתוקה, לפיקוח. ככה עושים במנהל תקין. הקשר ליאיר לפיד, עד כאן, לא קיים.
אחרי שנתקבלו הערות מהציבור ומתנובה, החליט המפקח על המחירים לעשות מעשה ולהכניס את שני המוצרים לפיקוח (וחטף על הראש בעניין ה"חיים בקצפת"). כדי שההחלטה תיכנס לתוקף נדרשת חתימה של שר האוצר ואכן, הפעולה היחידה שלפיד עשה, מול המצלמות כמובן, היא לחתום על הצו. מדובר באקט סיום של הליך מקצועי שנעשה במשרד החקלאות.
תגידו – הוא יכול היה לא לחתום! נכון, אלא שכל שר אוצר היה עושה את הפעולה הטכנית הזו, ולא מסתבך עם עבודה מקצועית של קולגות, מה גם שכולם מדברים על הורדת יוקר המחיה. למזלו של לפיד זה קרה במשמרת שלו מבלי שנקף אצבע.
האם הוא יכול להפוך את זה להישג אישי, או מפלגתי? הרי ההתפארות הזו דומה לטענתו של מנכל חברה ציבורית בזמן שהבורסה כולה עולה, כי הוא, רק הוא, העלה את המניה. ברור.
לפיד עובד בשיטת האח, נפתלי בנט. גם הוא לוקח קרדיט לא לו, וטוען שחתימה טכנית על צוי הרחבה הם הישג שלו.לא ירחק היום ותשמעו את בנט מספר שהוא העלה לכם את שכר המינימום, הרי הוא חתום עם ראש הממשלה/ שר האוצר, על החוק החדש, על אף שאיש לא ספר אותו בזמן התהליך.
הימים האלה לא פשוטים לפוליטיקאים. כל הצהרה שלהם נבדקת לעומקי עומקים, כולל הצהרות ההון – שללפיד לקח שנתיים להעביר ("שקיפות! שקיפות!") ועדיין לא ברור האם היא מדויקת. בימים האלה, כמו גם בכל יום אחר, חייבים אלה שמבקשים את קולנו להיצמד לאמת. לכו על עובדות, ואם לא – אל תייללו אחר כך, כשתוקפים אתכם.
מעוניינים להתעדכן בפוסטים נבחרים מהבלוגיה של הארץ? הירשמו להמלצות המערכת ותקבלו עדכונים פעמיים בשבוע: http://www.haaretz.co.il/personal-area/newsletter